דאנדי בניה בע"מ נ' אלקלעי

החלטה

1.בפני בקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום בחיפה בהעדר סמכות מקומית לבית משפט זה.

לטענת המבקש, לא קנה בית משפט זה סמכות מקומית לדון בסכסוך בין הצדדים מאחר ולא התמלא אף תנאי מתנאי תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 המקנה לבית משפט זה סמכות מקומית ובמיוחד יש לדחות טענת המשיבה כפי שעלתה בבקשה לביצוע שטר, כי מקום העסקה במשרד המשיבה.

לעומתו, טען ב"כ המשיבה, כי על פי עסקת היסוד בין הצדדים קיימת תנית שיפוט המקנה סמכות לבית המשפט בתל אביב ואף השקים נמסרו במשרדי המשיבה.

במעמד הדיון נחקר המבקש על תצהירו ובמסגרת החקירה הוגש מסמך "בקשה להעברת זכויות בנכס" (סומן בש/1) וכמו כן, הסתבר כי השקים, נשוא בקשת הביצוע, נשלחו בדואר על ידי המבקש למשרדי המשיבה השוכנים בהרצליה.

לטענת ב"כ המשיבה, קנו המבקש ואשתו את כל זכויות והתחייבויות ה"ה אדוני מהם רכשו את הנכס ובכלל זה את תנית השיפוט הכלולה בהסכם הרכישה שנחתם בין ה"ה אדוני לבין המשיבה.

עוד טען ב"כ המשיבה כי השקים התקבלו ונמסרו בפועל בתחום סמכותו של בית משפט זה ועל כן, גם בעסקה השטרית קנה בית המשפט בתל אביב את הסמכות המקומית לדון בה.

2.הרקע לסכסוך בין הצדדים הוא שיקים שמסר המבקש כתשלום דמי ניהול הבנין בו רכשו המבקש ואשתו דירה מאת ה"ה אדוני.

מעיון בסעיף 2 בבש/1, עליו חתמו ה"ה אדוני וכן המבקש ואשתו, עולה כי המבקש ואשתו התחייבו כדלקמן: "אנו הנעברים מקבלים על עצמנו בנוסף להצהרות ולהתחייבויות הכלולות בהודעה זו, את כל החובות וההתחייבויות של המעבירים כלפיכם על פי ההסכם, ומתחייבים בזה למלא אחר כל תנאי ההסכם, לרבות בקשר לרישום הזכויות ויתר התחייבויות שניתנו על ידי המעבירים ביחס לדירה ולבנין..."

ההסכם הוגדר בבש/1 כהסכם מכר מיום 30.11.05 שהוא הסכם הרכישה של הדירה על ידי ה"ה אדוני מהמשיבה שם נקבעה תנית השיפוט הרלוונטית אשר צוטטה על ידי ב"כ המשיבה במעמד הדיון לאחר שהמבקש סירב לאפשר לב"כ המשיבה להגישו כמוצג.

תנית השיפוט לא הוכחשה על ידי המבקש אלא שלטענתו מדובר בתנאי מקפח בהסכם אחיד.

כמו כן, טען המבקש בסיכומיו כי תניה זו אינה רלוונטית מאחר והתביעה הינה שטרית ועל כן אין התניה מחייבת.

טענה זו של המבקש דינה דחייה.

מצד אחד טוען המבקש כי עסקת היסוד בגינה נמסרו השקים נכרתה בנשר וכל טענות הגנתו בתביעה השטרית נסמכות על עסקת יסוד זו. לפיכך, טוען המבקש כי הסמכות המקומית היא לבית המשפט בחיפה אך מצד שני כאשר מבקש ב"כ המשיבה להחיל את הוראות תנחלק בית השיפוט הקבועה באותו הסכם המשמש כחלק בלתי נפרד מעסקת היסוד, מתעלם המבקש מעסקת היסוד ומבקש להכריע לענין הסמכות אך ורק על פי התביעה השטרית.

לו היו בפי המבקש אך ורק טענות הגנה שטריות, יתכן והיה ניתן לשקול טענה זו כטענה טובה.

אך טענות הגנתו של המבקש כלפי השקים נשוא בקשת הביצוע, הן טענות של כשלון התמורה וקיזוז הנובעות מהפרת התחייבויות המשיבה על פי עסקת היסוד המחייבת דיון בסכסוך בין הצדדים בבית משפט זה.

3.אך גם מנקודת המבט את התביעה השטרית גרידא, הנני סבורה כי בית משפט זה קנה את הסמכות לדון בה.

המבקש הודה כי שלח את השקים בדואר למשרדי המשיבה.

האם ניתן לומר כי משלוח בדואר של השקים ובטרם נמסרו בפועל למשיבה, הוא רגע יצירת ההתחייבות כנדרש על פי תקנה 3(2) לתקנות סד"א? התשובה היא: לא.

חלק מעילת התביעה השטרית היא החזקה בשטר. "המסירה" מוגדרת בפקודת השטרות כהעברת חזקה מאדם לאדם ו"קיבול" מוגדר כמוגמר במסירה או בהודעה.